האמנם "צבא העם"? / ירון לונדון

האמנם "צבא העם"?

מאת ירון לונדון

לאחדות ממדינות העולם אין צבא. בצבאותיהן של עשרות מדינות משרתים רק חיילים שחרבם אמנותם. מקרב המדינות שבהן נוהג שירות חובה, יש אחדות המאפשרות להמיר שירות צבאי בשירות אזרחי ובכולן תעריף ההמרה הוא שירות אזרחי הארוך במידה ניכרת מהשירות הצבאי. רק בישראל ניתנת הנחה למי שמחליפים מאמץ גדול במאמץ קטן. רק ישראל מחייבת נשים לשרת בצבא ורק בה משך שירות החובה הוא שלוש שנים, ארוך בשנה תמימה ממשך השירות במדינות הבאות אחרינו ברשימה. כולן שייכות למשפחת המדינות ששום אדם סביר אינו רוצה להתאזרח בהן.

צה"ל מציג אוסף מרשים של חריגים, אבל חריג הוא גם מצבה הביטחוני של ישראל וחריג הוא מצבה החברתי: דומה שאין עוד חברה מפותחת יחסית המפוצלת יותר באמונותיה, באורחות חיי תושביה, בפער הכלכלי שבין מגזריה ובמוצאם האתני. השורש העמוק למחלוקת על אודות השוויון בנטל נעוץ בהתנגשות החריגים. הצבא לא מתאים לחברה והחברה אינה מתאימה לצבא, אלא שאת הצבא ניתן לשנות ואת החברה קשה עד מאוד. בוודאי שאי אפשר לשנותה בכוחה של יוזמת חקיקה. כנראה שהסתירה הזאת דורשת שבירת פרדיגמות.

החיזוי: החרדים לא יתגייסו. השירות הלאומי יהיה ביצה ענקית של בזבוז ושחיתות. בד בבד עם צמצום הפער המספרי בין המכונים "ציונים" לבין החרדים והערבים, יקטן שיעורה של האוכלוסייה הנושאת בעול שירות החובה. בצבא עתיר טכנולוגיה יתרחב הפער בין נועלי הנעליים הגבוהות לבין נועלי הנעליים החצאיות. הראשונים יגויסו מקרב האוכלוסייה הדלה, הפחות משכילה, והאחרונים – מקרב האמידים המשכילים. דווקא בקרב אלה האחרונים פוחת הרצון לחנך את ילדיהם לשרת בשורות הלוחמים. האם יש בכוחו של חינוך פטריוטי לשנות את המגמה הזאת? אינדוקטרינציה יעילה אפשרית רק בחברות  סגורות ודכאניות כגון החברה החרדית. המציאות הכלכלית והשפעותיהן של הרוחות המנשבות בעולם הפתוח יגברו על  ערכים המנוסחים ע"י השלטונות. טיולים למערת המכפלה ושאר יוזמות כגון זו יועילו כאספירין לחולי סרטן.

לפיכך, כנראה שלא יהיה מנוס מהחלפת דגם השירות הצבאי. זה יקרה במוקדם או במאוחר, אבל מטבע הלשון הזה מסתיר את העובדה שברוב המקרים מתרחשים המאורעות הקשים לעיכול מהר מכפי שאנחנו מניחים. ובכן, "במוקדם או במאוחר" יוחלף שירות החובה בצבא שכירים וכדי שלא רק בני דלת העם ישרתו בו, נצטרך לפתות את כלל החיילים בשכר גבוה ואת הקצינים ומומחי הטכנולוגיה – בשכר גבוה מאוד. אין בכוחי לחשב את המשמעות הכלכלית של המהפכה החזויה, אבל כדי לסבר אוזן הנה שתיים מאלפי שאלות שיש להציג: כמה נחסוך בכך שלא נאלץ להשקיע בהכשרתם של רבבות אנשי צבא מידי שנה? בכמה יגדל התוצר כתוצאה מהצטרפות אלפי צעירים לשוק האזרחי?

השינוי כרוך בסכנות חברתיות. הסכנה העיקרית היא התגבשותו של מעמד בעל אינטרסים משל עצמו, מעמד של אנשי צבא מקצועיים העשוי למרוד בסמכותם של המוסדות הדמוקרטיים. חברות הסובלות מחרדה קיומית נוטות יותר מאחרות להעדיף לובשי מדים על פני מנהיגים אזרחיים. את הסכנה הזאת יש להביא בחשבון, אבל היא בחזקת אולי, בעוד שניוונו של שירות החובה הוא בחזקת ודאי.

הסוגיה שהעליתי לא נחקרת לעומקה, מפני שאנחנו אחוזים במיתוס "צבא העם" ואיננו מעיזים להתבונן בפניה של המציאות. זה טיבען של פרדיגמות: הן גורמת להתעלמות מחלופות.

"ידיעות אחרונות", 3.6.2013